לברן נ' חמד תעשיות (חמוש) בע"מ ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפני בעסקת מקרקעין שלא הבשילה ובטענותיהם ההדדיות של הצדדים בענין זה.

2.בפתח הדברים ניתן לציין, כי לטעמו של בית המשפט, ליבו של ההליך הינו בפקדון מטעם התובעים בסך שקלי של 230,000 ₪ (אשר היה שווה בעת הרלוונטית ל- 50,000 $), אשר מומש על ידי הנתבעים ואשר התובעים דורשים את השבתו.

3.עוד יאמר כבר כאן, כי מדובר בהשתלשלות עניינים עובדתית רוויית פרטים אשר הצדדים חלוקים לגבי רבים מהיבטיה. מטבעם של דברים, לא ניתן יהיה להדרש לכל תג ותו במחלוקת זו. פסק הדין יעסוק בעיקרי הדברים הדרושים לצורך הכרעה.

כללי – אבני דרך

4.בהסכם מיום 31.12.99 (נ/9) רכשו הנתבעים או מי מהם, זכויות בחלקים מבניין ברחוב בן יהודה 55 בתל אביב (להלן: "הבניין"). הזכויות נרכשו מאת הבעלים הרשום של הנכס, מר רובינשטיין (ז"ל). להלן יכונו לעתים הבעלים הרשומים (בין המוכר עצמו ובין יורשיו) - "רובינשטיין".

5.הנתבעת 1 (להלן: "חמד") הינה חברה בשליטתו של הנתבע 2 (להלן: "חמוש" או "הרצל"). הנתבעת 3 (להלן: "חברת נכטיגל") הינה חברה בשליטתו של הנתבע 4 (להלן: "נכטיגל" או "זאב").

6.בעלי הזכויות בבניין, ובכלל זה הנתבעים, חתמו על הסכם שיתוף מיום 26.1.00 (נ/10; ת/2).

7.בשנת 2005, התובע 2 (להלן: "התובע"), אשר חלף באזור הנכס וראה בנייה, יצר קשר עם הנתבעים.

8.בין הצדדים החל מו"מ בענין האפשרות שהתובע ירכוש שלוש דירות בבניין. הדירות הרלוונטיות למגעים היו דירות מספר 3, 5 ו-7 בבניין והן יכונו להלן יחדיו: "הדירות".

9.בעקבות דין ודברים, נחתמו שלושה מסמכים:

א.האחד –מסמך נושא תאריך 12.12.05, אשר מופנה אל התובע, ונושא את הכותרת: "אופציה לרכישת דירות מס' 3, 5, 7 בן יהודה 55" (נספח ב' לתצהיר התובע, נספח 3 לתצהירי הנתבעים) (להלן: "מסמך 12.12.05"). מסמך 12.12.05 חתום על ידי הנתבעים.

ב.השני - מסמך המופנה אל הנתבעים מאת התובעים, אשר כולל פרטי כוונה לרכוש מאת הנתבעים את הדירות לפי חוזי מכר שיחתמו עד 15.2.06, ובכלל זה את המחיר עבור כל דירה ונתונים נוספים (להלן: "מסמך הכוונות"). במסמך הכוונות מצויין, בין השאר, כי להבטחת התחייבויות התובעים על פי המסמך, מצורף שיק בנקאי סחיר בסך שווה ערך ל- 50,000$. לסוגיה זו נשוב בהמשך.

על עותק מסמך הכוונות שהוצג מטעם הנתבעים (נספח 4 לתצהיריהם), חתום התובע (2) בלבד. התובעים מצידם צרפו לראיותיהם עותק אשר חתום גם על ידי התובע 1 (נספח ג' לתצהיר התובע). לסוגייה זו אין משמעות של ממש לצורך הכרעת התיק שכן ליבה של המחלוקת לגבי הסכום הנזכר, אינו נוגע לשאלה למי מהתובעים יש זכות להשבה של הסכום הנזכר, אלא נוגע לשאלה האם בכלל קיימת זכות כזו.

ג.השלישי - מסמך המופנה אל עו"ד מודלין (פרקליטם של הנתבעים בענין הבניין) מאת התובעים. מסמך זה מציין כי מופקדת בידיו של עו"ד מודלין מעטפה בנאמנות וכן הוראות כיצד עליו לנהוג ביום 16.2.06 בעניין מעטפה זו (נספח 5 לתצהירי הנתבעים; נספח ד' לתצהיר התובע). למען הנוחות, יכונה מסמך זה להלן לעתים: "מסמך ההפקדה". ההערה אשר צוינה לעיל בענין המסמך הקודם, בענין קיום או העדר חתימה של התובע 1, נכונה גם לגבי מסמך ההפקדה.

10.זמן מה לאחר חתימת המסמכים, נמסרה לעו"ד מודלין מעטפה אשר בתוכה היה שיק ע"ס 230,000 ₪, אשר היו אותה עת שווי ערך ל- 50,000 $, שהוא השיק הנזכר במסמך הכוונות (להלן: "השיק" או "שיק הפקדון"). מסמך ההפקדה הנזכר לעיל, צורף על גבי המעטפה.

התובע לא יכול היה לציין את המועד בו הוצא השיק ונמסר לעו"ד מודלין (עמ' 32 ש' 19- 24 לפרוטוקול). השיק עצמו נושא תאריך 25.1.06 (נספח ה' לתצהיר התובע) וככל הנראה הוצא ונמסר בתאריך זה או בסמוך לכך (עמ' 32 ש' 25- 27 לפרוטוקול).

11.הסכם בין הצדדים לרכישת הדירות לא נחתם עד ליום 15.2.06 ועד בכלל. השאלות מדוע לא נחתם ההסכם ומה ההשלכה בענין שיק הפיקדון, עומדות במרכזו של ההליך.

12.המעטפה אשר נמסרה לידי עו"ד מודלין, הועברה על ידו לנתבעים ביום 16.2.06 (עדות עו"ד מודלין, עמ' 43 ש' 21- 22).

הנתבעים לא הפקידו את השיק מיידית, כי אם בחודש מרץ (ר' להלן).